תל לכיש

אחד מהאתרים המרכזיים במזרח לכיש מבחינה היסטורית, ואחד התלים החשובים והגדולים ביותר בארץ!

לכיש המקראית הייתה למעשה העיר הכי חשובה אחרי ירושלים בימי הבית הראשון. היא הייתה מרכז מנהלי חשוב וגם מרכז מסחרי חשוב- אם תרצו זו היא תל אביב של ימי המקרא. בראש העיר עמד ארמון ומלכי יהודה השונים היו מגיעים לכאן מירושלים, ואת שרידיו ניתן לראות כיום בסיור בתל.

סיור בתל לכיש משלב סיפורים אודות החופרים אשר חפרו בתל לאורך השנים, הממצאים המרתקים שנמצאו, הנוף הסובב את התל וכמובן הדרמות הגדולות שהתחוללו כאן בשנת 701 לפנה"ס- עת סנחריב האשורי כובש את לכיש. המאורע היה כה חשוב ומרכזי שהונצח בדרכים שונות- תבליטים בארמונו של סנחריב, יומן מלחמה שכתב, סיפורים בתנ"ך וכאן במציאות- הודות לארכיאולוגיה.

מוזמנים ליצור קשר ולהזמין סיור מודרך בתל לכיש

חורבת בית לויה

חורבת בית לויה- מהפסיפסים היפים בארץ!
במזרח חבל לכיש על גבעה בגובה של כ-400 מ' מעל פני הים, כנסייה עתיקה עם פסיפסים מרהיבים ונוף מטריף! הכנסייה ופסיפסיה הם אמנם גולת הכותרת בביקור בחורבת בית לויה אבל יחד איתם גם מערות מיוחדות ומבנים עתיקים מתקופות קדומות.
פסיפסים בארץ לרוב הורכבו באחת משתי תקופות- בתקופה הרומית (לפני כ-2000 שנים) או בתקופה הביזנטית (לפני כ-1500 שנים). במקרה הזה הפסיפסים שייכים לכנסייה מן התקופה הביזנטית.
אם תסתכלו היטב תוכלו למצוא בפסיפסים מגוון רחב של "ציורים"- חיות ים ויבשה, דייגים ושלל מהים, צורות גאומטריות שונות, פני אדם, כתובות מפעם ופירות שונים- חפשו את התפוחים, התאנים, האתרוג וכמובן אשכולות ענבים עם לפחות 3 צבעים שונים!
אגב, כל האבנים הקטנטנות וצבעיהם השונים טבעיים לחלוטין.
בצידי הכנסייה תוכלו למצוא מתקנים חקלאיים שונים, למשל בית בד להפקת שמן זית וגתות להכנת יין. אם תסתכלו ממש טוב תוכלו גם למצוא גרם מדרגות נחבא המוביל אל מערת קבורה נסתרת. אפשר לרדת במדרגות בזהירות ולראות את הכוכים בהם הונחו הנקברים (להרפתקנים בלבד…).
למי שמחפש או מחפשת ישנו גם ייצוג נשי- באחת הכתובות בפסיפס נזכרת אישה בשם אפנאגיה- זוהי כתובת הקדש והיא הוקדשה לאישה הזו- שכנראה תרמה את הפסיפס לכנסייה.
עושרה של הקהילה שחיה כאן כנראה היה גדול הודות לקרבתם לדרך ראשית שעברה בין בית גוברין הסמוכה לחברון. את רצפתה המושקעת של הכנסייה אנחנו רואים- נותר רק לדמיין את קירותיה שייתכן והיו מקושטים גם הם.
אגב, אם שמתם לב למעיין "בלאגן" בדמותם של הדייגים בתמונה, זו דוגמה קלאסית לתופעה שנקראת איקונוקלזם- הרס תמונה מבוקר. מסורות אסלאמיות גרמו להתרחקות מדימויים וצלמים ובאיקונוקלזם בפסיפסים יש עדות למפלת התרבות הביזנטית ולהחלפתה עד מהרה בתרבות הערבית. לא רחוק מהכנסייה מבנה קטן עם מחראב (גומחה בקיר מסגד) הפונה לכיוון מכה, כנראה מסגד ששימש את תושבי האזור.
מקווה טהרה יהודי וחרוטות מנורה נמצאים גם הם באתר וכך אנו יכולים למצוא סממנים יהודים, מוסלמים ונוצרים באתר אחד מרשים ולא מוכר.
מוזמנים להזמין סיור ולגלות את צפונות האתר המרתק הזה- הפסיפסים, המערות וסיפורה של קהילה נוצרית אמריקאית קטנה וייחודית שאימצה את המקום כקדוש לה.

תל עיטון

מדרום לנחל אדוריים נמצא תל עיטון המזוהה עם העיר עגלון המקראית. התל נמצא קרוב מאוד לתפר שבין השפלה להרי חברון ומוזכר במקרא כעיר הנמצאת בין לכיש לחברון. 

חלק מחשיבות האתר נובעת ממיקומו- סמוך לצומת הדרכים בין הדרך של באר שבע ועמק איילון לדרך שבין מישור החוף וחברון- שעלתה בנחל אדוריים. אדמה פורייה לחקלאות שמקיפה את התל מוסיפה לחשיבותו גם כן.

גודל התל כ-66 דונם ובמקום ניתן לראות כמה שטחי חפירה ובהם מבנים עתיקים ונוף מרהיב. רוב השרידים שנמצאו הם מהמאה ה-8 לפני הספירה, כ-2700 שנים לפני זמננו, תקופה בה האזור היה מרכזי וחשוב בממלכת יהודה. תל לכיש הסמוך, למשל, היה בתקופה זו ממש, המקום החשוב ביותר אחרי ירושלים!